ביום 13.2.2012 ניתן גזר דין סופי בתיק בד"מ 116/08 (ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין נגד עו"ד שי רוטנשטייך). במסגרת גזר הדין בתיק זה שארך כ 4 שנים והתקיימו בו 21 דיונים, החליט בית הדין המשמעתי של ועד מחוז ת"א להרחיק את עו"ד שי רוטנשטרייך לצמיתות מלשכת עורכי הדין תוך שאינם חוסכים את שבט לשונם מהנאשם. כמו כן, עו"ד שי רוטנשטייך חוייב לשלם למתלונן בתיק פיצוי כספי ע"ס 50,000 ש"ח, הוצאות ללשכה ע"ס 15,000 ש"ח וכן קנס ע"ס 10,000 ש"ח. להלן ציטוטים נבחרים מגזר הדין (ההדגשות לא במקור).
גזר הדין
נודה ונאמר כי כחברים למקצוע ההחלטה לדון חבר אחר לעונש החמור של הרחקה לצמיתות אינה קלה בעיננו כלל ועיקר. עונש ההרחקה צפוי לפגוע קשות בפרנסתו של הנאשם וסותם את הגולל על יכולתו לעסוק במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, ישנן נסיבות בהן עונש ההרחקה הוא העונש הראוי. לנו אין ספק כי אותן נסיבות מתקיימות בענייננו. ונחזור בקצרה על מה שנומק ופורט בהכרעת הדין....
מיום שנודע לנאשם על הכוונה לפטרו ממקום עבודתו בסטוקו ניהול בע"מ, פתח הנאשם במסע רדיפה אישי ומתמשך כלפי המתלונן, מר ניב רז חיים, תוך שהוא אינו בוחל באמצעים על מנת לגרום למתלונן ולחברה שבשליטתו נזקים חמורים. קו הפעולה של הנאשם כלל מסכת מתוחכמת למדי של מעשים ואיומים, אשר, כאמור, פורטו בהרחבהבהכרעת הדין.
אין מדובר כפי שטען ב"כ הנאשם, במעידה חד פעמית שלו. הנאשם פעל באופן שיטתי תוך שהוא מודע היטב לנזק הרב שהוא גורם למתלונן ולסטוקו. לנאשם ניתנו מספר הזדמנויות לחדול ממעשיו - החל בהסכם הפשרה שנחתם בין הנאשם לסטוק והמשך עת שטח בפניו עו"ד אודיז את ההיבטים האתיים שבמעשיו - אך דומה שכל אלו רק עודדו את הנאשם להגביר את הלחץ כלפי המתלונן. העובדה כי התנהלותו של הנאשם כלפי המתלונן היתה דומה מאוד להתנהלותו בתיק אחר בו הורשע הנאשם לא מתירה מקום לספק כי אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות מתוכננת.
שותפים אנן לעמדתו של הקובל לפיה, איו מקום במקצוע עריכת הדין למי שנוקט כלפי הלקוח שלו בסחיטה ואיומים. עורך דין המאיים על לקוחו בפנייה לרשויות (ומקל וחומר פונה לרשויות כנגד לקוחו הלכה למעשה) במטרה מובהקת לגרום לו חשש מפני פגיעה כלכלית, או אף מפני פגיעה בחירותו לא שונה בעיננו מאדם המאיים באופן פיזי על אדם אחר. נהפוך הוא, בהיות עורך הדין איש אמונו של הלקוח, פוטנציאל הסחיטה והנזק העלול להיגרם עשוי להיות רב יותר.לטעמנו, עבירה זו, בפני עצמה. ולא כל שכן לנוכח נסיבותיו החמורות של המקרה, מצדיקה עונש של הרחקה לצמיתות מהלשכה.
נראה כי מקרה זה דומה עד מאד למקרה שלפנינו לפיו הנאשם, כפי שקבענו בהכרעת הדין בסעיף 49: " .. הנאשם, מתוך מניעים אשר אדון בהם בהמשך הדברים, פעל בדרכים שונות מתוך מטרה ששם לעצמו והיא לפגוע במתלונן ובחברת סטקו ככל שניתן. זאת עשה ב 3- דרכים:
א. הכללת האשמות בדבר עבירות מס לכאורה בכתבי הטענות שהגיש לבית הדין לעבודה ודיווח על עבירות מס לכאורה לרשות המיסים.
ב. הגשת תלונות למשרד הבריאות.
ג. הגשת תלונות לעיריית ת"א
וכפי שהעידה עו"ד גוטשל רונית: "זה היה, אם אני אהיה בוטה, זה סכום תמורת לשתוק"
ולשאלת אבה"ד: עו"ד כץ אילן: זאת אומרת אתה מודה שהייתה אמירה שאתה מבקש רק כסף?
עו"ד רוטנשטרייך שי: רק כסף"
כפי שקבענו בהכרעת הדין כלל התנהגותו של הנאשם לא מותירה ספק ומובילה למסקנה אחת ברורה וחדה. הנאשם עשה ככל שלאל ידו על מנת לסחוט את המתלונן ולהטיל מורא עליו באמצעות גרימת נזקים ואיומים להמשך גרימת נזקים הן לעסקיו והן לתדמיתו. שלא לומר אף להטיל עליו האשמות חמורות בעלות אופי פלילי ממשי. וזאת ללא כל בסיס ו/או ראיה אמיתית אלא מתוך מקום של נקמה ובצע כסף.
וכפי שנקבע על ידנו הנאשם חצה בהתנהגותו את כל הקווים בחוסר תום לב מובהק ובכוונת זדון של ממש וכל זאת על מנת להרע למשפחתו של ניב ולעסקיו כאמור, ולא לזכותו כבר נאמר שגם נחל הצלחה לא קטנה במעשיו הללו.
אותו הדין חל, בשים לב לחומרת המקרה, אף על העבירה של הפרת חובת הסודיות והחיסיון בה הורשע הנאשם. אין ספק כי קיומו של חיסיון עורך דין-לקוח הוא מנשמת אפו של המקצוע. החיסיון מאפשר ללקוח לנהל דין ודברים פתוח עם עורך דינו מבלי לחשוש כי הדברים שנחשף אליהם עורך הדין ישמשו, בשלב מאוחר יותר, כנגד הלקוח. את האימון הבסיסי הזה הפר הנאשם ברגל גסה, תוך שהוא מנצל את האמון הרב שרכש לו המתלונן בתקופה שקדמה לסכסוך. ויודגש - לא נדרשנו ואין זה מתפקידנו להכריע בסוגיה האם המתלונן עבר או לא עבר את העבירות שייחס לו הנאשם, אולם לטעמנו העבירה היא בעצם חשיפתו של הלקוח אל מול צדדים שלישיים בידי מי שנתפס כאיש אמון וכמי שמחזיק בידיעות סודיות של לקוחו. בהקשר זה נציין כי לא בכדי בחר הנאשם לשלוח את מכתבי ההתראה לרשויות השונות כשהן חתומות על ידו כעורך דין. הנאשם הבין היטב כי המשקל שיינתן למכתבים אלו גדול יותר, כשהוא יוצא תחת ידיו כעורך דין וניצל זאת למטרותיו.
הנאשם לא התחרט על מעשיו, לא הפנים את חומרתם ואף ניתן לומר כי אינו מבין במה שגה במעשיו ועל כן הסיכוי שיחזור על מעשיו הינו גדול.
שקלנו היטב את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר לא פורטו על ידיו בצורה מקיפה אשר מלבד עברו המשמעתי ייהנקי" יחסית והן לנבי הנזק הכלכלי שיגרם, והחרטה שלא הביע על מעשיו והגענו לכלל מסקנה שיש להעדיף את האינטרס הציבורי וההגנה על תדמיתו של המקצוע על פניהם גם כאן.
בשולי הדברים נציין כי התנהלותו של הנאשם בהליכים בפנינו, מהימנותו הבעייתית, הרושם השלילי שהותיר על המותב ואי הבעת כל חרטה בגין המעשים שביצע מחזקת את התחושה כי בהעדר עונש של הרחקה יהיה זה אך עניין של זמן עד שהנאשם ישוב לסורו ויבצע מעשים דומים.
לאור כל האמור לעיל ועל אף כל הצער שבדבר הגענו למסקנה החד משמעית כי יש לגזור על הנאשם עונש של הוצאה מהלשכה לפי סעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין. עונש ההרחקה יכנס לתוקף ביום 1.3.12
לשאלת הפיצוי הכספי לטובת המתלונן. כאמור, המניע העיקרי למעשיו של הנאשם הוא הרצון להוציא מהמתלונן כמה שיותר כספים. העידה על כך עו"ד גוטשל (אותה הנאשם בחר שלא לחקור נגדית) ואף הנאשם הודה בעדותו כי מטרתו היתה אד ורק השגת כסף. זאת ועוד, כתוצאה מהפעולות בהן נקט הנאשם, נגרמו למתלונן נזקים כספיים, כגון סגירת עסקו למספר ימים והצורך לנקוט בהליכים משפטיים ואחרים בעקבות פעולותיו של הנאשם. עדותו הנרגשת של המתלונן והעובדה כי טרח והגיע לכל הדיונים בעניינו של הנאשם מצביעה על הפגיעה הנפשית הקשה, אשר הנאשם גרם לו. אי לכך, אנו קובעים כי על הנאשם לפצות את המתלונן בסך של 50 אלף ש"ח. הנאשם יהא רשאי לפרוס תשלום זה ל - 5 המחאות חודשיות עוקבות ושוות בנות 10,000 ש"ח, כ"א, ערוכות וחתומות כנדרש לפקודת המתלונן מר ניב רז חיים. תאריך פרעונן של ההמחאות יהא 15.3.12, 15.4.12, 15.5.12, 15.6.12, 15.7.12, בהתאמה. ההמחאות יועברו למתלונן תוך 7 ימים מהמועד בו הומצא גזר הדין לנאשם או לב"כ הנאשם.
כמו כן על הנאשם לשאת בהוצאות הלשכה בסך של 15 אלף ש"ח וכן בקנס של 10,000 ש"ח וזאת, בין היתר, לנוכח התנהלותו של הנאשם בתיק וריבוי הדיונים בתיק (21 במספר), דבר אשר אף לו משמעות תקציבית בלתי מבוטלת. הנאשם יהא רשאי לפרוס תשלום זה ל -5 המחאות חודשיות עוקבות ושוות בנות 5,000 ש"ח כ"א, כאשר מודע הפרעון הנקוב יהא זהה למועד הפירעון הקבוע ביחס להמחאות המוזכרות בטעיף 10.27 לעיל. ההמחאות יועברו ללשכת עורכי הדין בתל אביב ערוכות וחתומות כנדרש תוך 7 ימים מהמועד בו הומצא גזר הדין לאנשם או לב"כ הנאשם.
ניתן היום: 13.2.12
לגזר הדין המלא לחץ כאן
בהמשך הצדדים ערערו הצדדים על התוצאות במסגרת בד"א 22/12 (ערעור של הלשכה) ובד"א 25/12 (ערעור של שי רוטנשטרייך) פרטים על הערעור ותוצאותיו, ראה כאן
 |
| מודעה בעיתון גלובס - הוצאה לצמיתות החל מיום 1.3.2012 |
 |
| פרסום באתר הבית של לשכת עורכי הדין - הודעה על הרחקה לצמיתות החל מיום 1.3.2012 |
לגזר הדין המלא לחץ כאן
בהמשך הצדדים ערערו הצדדים על התוצאות במסגרת בד"א 22/12 (ערעור של הלשכה) ובד"א 25/12 (ערעור של שי רוטנשטרייך) פרטים על הערעור ותוצאותיו, ראה כאן
תגיות: עו"ד שי רוטנשטרייך, עו"ד עמוס וויצמן, ועד מחוז ת"א , עו"ד עילית רפאל, עו"ד אילן כץ, עו"ד שחר מילצ'ן, בד"מ 116/08, קובלנה משמעתית, הפרת חובת הנאמנות, עבירות של פגיעה בסודיות,עבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, עבירות של התנהגות שאיננה הולמת עו"ד, בית הדין המשמעתי המחוזי, רוטנשטרייך שי, הרשעה, הכרעת דין,אריה ברקנא, עו"ד אבי אודיז, עו"ד רונית גוטשל, עו"ד קרני מור, גלובס, אלה -לוי-וינריב, עו"ד מיכל קרסוצקי, עו"ד לאון בן אדווה
